שינויים בכלכלה
מי מפחד מהמשבר הפיננסי?
תקופה מוזרה אנחנו עוברים כאן, קצת כאילו הצונאמי הוא אי שם ואנחנו מחכים שהוא יכה..
מאיפה זה יבוא? עד כמה זה יכאב?
התואר הראשון שלי היה בקולנוע וטלוויזיה, כבר אז הבנתי שאנחנו מפחדים הרבה יותר מהלא ידוע מאשר מהידוע. היצ'קוק היה משתמש בזה הרבה בסרטים שלו, גם כשכבר היה רצח, הוא לא היה מצולם. רק שומעים צרחות, רואים וילון מתקמט מיד שאוחזת ונעלמת פתאום. הוא אמר שהדמיון של האנשים יהיה תמיד הרבה יותר נורא ממה שהוא יכול לביים..
כשיש קריסה, כשכבר קורה הדבר – אנחנו פועלים, אין מקום לפחד ברגע הזה, אנחנו תמיד פוחדים רק מהעתיד. שמתם לב? אי אפשר לפחד מהעכשיו. תחשבו על זה. הפחד – הוא תמיד דמיוני, אף פעם לא אמיתי, אף פעם לא קורה. והדמיון שלנו תמיד הרבה יותר מפחיד אותנו מהמציאות, בדיוק כמו אצל היצ'קוק.
אז אתם חושבים שאתם צריכים יותר כסף? כזה שייתן לכם ביטחון? יציבות?
קחו כמה דקות לראות את זה:
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=s78jm5PIUDI[/youtube]
למי שתוהה, האישה הנפלאה הזו היא ביירון קייטי, ואני ממליצה בחום לקרוא את הספרים שלה ולנסות את השיטה שהיא מציעה. השיטה שהיא קוראת לה "העבודה" היא בדיוק זה, עבודה.
ואתם בטח אומרים עכשיו לעצמכם, "אני ממש לא צריך עוד עבודה!" או "אני לא מאמין בכל הממבו ג'מבו הזה" או "אני לא מאמין בלחקור מחשבות אלא פשוט בלחיות את החיים" אז תנו לי לומר לכם: מה אכפת לכם לנסות? תנו לזה ניסיון כמה פעמים, אם לא יראה לכם אחר כך אז תוכלו להפסיק מתוך בחירה ולא מתוך פחד לנסות דברים חדשים.
אני מתייחסת לדברים כאלה כמו שאני מתייחסת למדידת בגדים חדשים. יש אנשים שהולכים לחנות ועוד כשהבגד על הקולב הם אומרים "זה לא בשבילי", אני מעדיפה למדוד, כבר היו לי כמה פעמים שממש הופתעתי מהתוצאה…
ולכל האימהות המודאגות (כולל אימא שלי) שמוטרדות שזה יהפוך את כולנו להיות זומביים שלא עושים כלום – ההיפך הוא הנכון, פעולות שנעשות מתוך בהירות וללא פחד, יהיו חדות יותר, ברורות יותר ומכוונות יותר לעתיד שבאמת בחרנו בו ולא רק ברחנו ממנו.
פוסטים נוספים בנושא :
תגיות: כלכלה