אחת מהסיבות להקמת הבלוג הזה היא להראות לכם קצת מה קורה כאן מאחורי הקלעים אצלנו ב – AllJobs. אז אני גאה לפתוח במדור חדש בו נציג קצת מהעושים במלאכה ופנים שאולי אתם עוד לא מכירים. והפעם – דוברת גרנט, מנהלת תחום חו"ל לצעירים כאן אצלנו.

שאלנו את דוברת כמה שאלות כדי לעזור לכם להכיר אותה קצת יותר טוב, דוברת ענתה, והנה התוצאה לפניכם. אולי גם בסוף תצאו עם עבודה בחו"ל..

ש: מאיפה הגעת אלינו ל AllJobs?

הגעתי מתחום הגיוס. בעברי ניהלתי חברה שעסקה בגיוס עובדים לעבודה בחו"ל. יש לי 7 שנות נסיון בתחום הזה, עבדתי ברחבי העולם והתנסתי בעבודות שונות ומגוונות, בעיקר במכירות. בהשכלתי אני בוגרת תואר שני במנהל עסקים ושיווק.

ל- AllJobs אני מגיעה בכל בוקר ממושב עמיקם שבשביל אנשי המרכז זה בטח נשמע כמו סוף העולם שמאלה. המושב עצמו נמצא ליד בנימינה בין פרדסים, שדות, גבעות וואדיות – ממש טוסקנה הקטנה. אגב, זה איזור מצויין למי שחובב טיולי שטח באופניים או אופנעי שטח.

ש: מה את עושה במסגרת עבודתך ביומיום?

כמנהלת תחום עבודות בחו"ל לצעירים ב AllJbs, אני עוזרת למחפשי עבודה שמעוניינים לעבוד בחו"ל להגיע למשרות מעניינות וחוקיות ברחבי העולם. אני נותנת לגולשים הצעירים שלנו את האפשרות להכיר עולם חדש של הצעות עבודה בחו"ל.  זה כולל מדריכים וטיפים איך לעשות את זה כמו שצריך. אני גם מייעצת באופן אישי לגולשים שהולכים לאיבוד בתחום ומציעה להם את הדרך הטובה ביותר להצליח מנקודת המבט שלי ומהניסיון שרכשתי במהלך השנים..

מהצד השני אני נפגשת עם חברות אשר פועלות בחו"ל על מנת לראות את מי הם היו מעוניינים לגייס וגם להתרשם שהפעילות שלהם מתקיימת באיזורים נחשקים שבהם אפשר באמת להרוויח כסף. מאוד חשוב לחברות למצוא את האנשים המתאימים ביותר כי המנהלים שלהן נמצאים בד"כ חצי מהזמן בארץ וחצי מהזמן נמצאים מעבר לים. זוהי הסיבה שתהליך הגיוס צריך להיות יעיל וקצר. רוב המנהלים ובעלי החברות הם צעירים שהתחילו בעצמם כעובדים בחו"ל ובזמן קצר התקדמו ונהיו בעלי החברות. מדובר ביזמים צעירים.

דוברת בפעולה: מייעצת למחפשי העבודה הצעירים שלנו

ש: למה את חושבת שכדאי לשקול לעבוד בחו"ל?

זה עניין של אפשרויות, של מקפצה כלכלית ולימודית לחיים האמיתיים. עבודה בחו"ל יכולה לקחת מישהו צעיר קדימה בהרבה מאוד תחומים, לחשל אותו לשאוף יותר גבוה. אני רואה את זה אצלי. גם אני התחלתי כעובדת מן המניין בחו"ל ומשם התקדמתי לאט לאט בדרך ארוכה ומעניינת להיכן שאני היום. כל אחד בוחר לעצמו מטרה, בחירת הדרך הנכונה למטרה הזאת היא גם חלק חשוב מהתהליך. ולא לשכוח – זה הרבה כסף בזמן קצר וזו הסיבה העיקרית שהרבה צעירים בוחרים לעבוד בחו"ל, במיוחד בתקופות של החגים הנוצריים.

ש: עבודה בחו"ל – למי זה מתאים?

עבודה בחו"ל מתאימה בגדול לכולם. בעיקר לאנשים שיש להם מוטיבציה, צורך ורצון לעשות כסף בזמן קצר ורחוק מהבית. זה נכון בדר"כ לגילאי 20-30 ללא ניסיון בתחום מסוים ועם מטרה אחת ברור - לעשות כסף כדי למלא מטרה. כמובן שזה טוב גם כעבודה זמנית לסטודנטים או לבעלי מקצוע אחרים שמעוניינים בהשלמת הכנסה. יש הרבה אנשים שמתבלבלים בין עבודה זמנית בחו"ל לרילוקיישן, חשוב להבדיל בין שני המונחים. בדר"כ כשמדובר בעבודה מסוג רילוקיישן מדובר בעבודה שדורשת ניסיון קודם שנרכש כבר בארץ ובעקבותיו נשלח או בוחר העובד לעבוד בחו"ל, בעוד שעבודה זמנית בחו"ל לא דורשת ניסיון כלל.

ש: האם גם אנשים בגילאי 40+ יכולים לעבוד בחו"ל?

כמובן, אך שוב, הכל פונקציה של רצון לעבוד בעבודה קשה פיזית ובסביבה שלא תמיד תואמת את הגיל והכישורים של אנשים בגיל הזה. יש יוצאים מן הכלל שהולכים לעבוד בחו"ל ומצליחים, אך זה דורש הסתגלות מהירה לסביבה שונה ואינטנסיבית ולעיתים דחיקת הצרכים האישיים שהתרגלו אליהם. יש הרבה חברות שמגבילות את העבודה בחו"ל לגיל מסוים מסיבות כאלה ואחרות, אך ישנן גם חברות אשר נותנות צ'אנס לכל עובד באשר הוא.

ש: איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?

לאחרונה התחתנתי, אז קודם כל השאיפה היא להיות אמא. מבחינה מקצועית אני רואה את עצמי בתפקיד מפתח בתחום הדרושים. החלום שלי הוא ליצור הרמוניה בין מעסיקים למחפשי עבודה כך ששני הצדדים יצאו מרווחים ומרוצים בסופו של התהליך. השאיפה שלי היא כל הזמן ללמוד עולמות תוכן חדשים ועצם העבודה שלי ב AllJobs הרחיבה לי את האופקים ואני בטוחה שהידע שאני צוברת יתרום רבות למחפשי העבודה והמעסיקים שאיתם אני בקשר יומיומי.

מעבר לעובדה שחזרה לעבודה לאחר חופשת לידה היא שינוי משמעותי בחייה של משפחה, שינוי שיש לתת עליו את הדעת ולקבל כלים לעשות אותו בנינוחות, לאם החוזרת לעבודה מחכים אתגרים בדרך, במיוחד אם מדובר בחיפוש עבודה חדשה.
כאימא שחזרה פעמיים לעבודה (כמניין בנותיי) חוויתי באופן אישי את המורכבות שבנושא. לאחר לידת בתי הבכורה החלטתי לעשות שינוי מהותי באופי עבודתי, על מנת לשלב את ההורות עם העבודה והפכתי משכירה לעצמאית. המעבר אכן היה קל, ניהלתי את הזמן שלי בהתאם לצרכי המשפחה, הייתי אדון לעצמי. לאחר לידת בתי הקטנה החלטתי לחזור לשוק העבודה כשכירה, ועברתי את שלושת השלבים בתהליך חיפוש עבודה:

בשלב הראשון:

בדקנו כמשפחה כיצד אנחנו מתארגנים מבחינת שעות העבודה של בן זוגי ושלי כך שנצליח לשלב בין עבודה בשתי משרות מלאות והמשפחה. הקו שהנחה אותנו הוא שב 16:00, בשעה שנסגרים הגנים אחד מאיתנו בבית. על פי לוח הזמנים הגדרתי לעצמי קווים אדומים ובדקתי אילו משרות מתאימות לי, כשאחד הפרמטרים היה שעות העבודה והנכונות לגמישות של הארגון בשעות העבודה.

בשלב השני:

כתבתי מחדש את קורות החיים שלי (עם עזרה של מומחית בתחום) והתחלתי לשלוח אותם בדרכים המקובלות ודרך הפעלת קשרים שהיו לי עם חברים ומכרים.(עוד טיפים על כתיבת קורות חיים)

בשלב השלישי:

הגעתי לראיונות עבודה, אני זוכרת שלפני הראיון הראשון היה ברור לי שאני צריכה למצוא את הדרך לעשות את ה switch ממי שאני ביומיום הנוכחי (בעיקר מחתלת, מניקה ומנקה) למי שאני כעובדת, הכוונה היא כמובן ל switch מנטאלי. ואכן לפני הראיון יצאתי לפני הזמן מהבית, התמקמתי לי בבית קפה סמוך למקום הראיון, ביליתי זמן איכות עם עצמי, העיתון והקפה (לא עשיתי זאת 7 חודשים) והגעתי לראיון בהרגשה נפלאה שאני בסוג של חופש.

תחילת העבודה הייתה אתגר משפחתי ואישי, שעות העבודה, המעבר מהנקה לבקבוק, הקליטה בבית התינוקות, העייפות, החלוקה המחודשת של מטלות הבית וכל זאת בצד הסיפוק שהיה לי בעשייה החדשה ובאתגרים המקצועיים.

אני מספרת לכן את החוויה האישית שלי כי אני בטוחה שאמהות רבות עוברות את התהליך הזה מידי יום. כחלק מהשקפת העולם הזו החלטנו ב AllJobs יחד עם רשת דיאדה להקים את יריד "אמהות עובדות" שמיועד לאמהות שרוצות לחזור לעבודה לאחר השהייה עם העולל בבית, כל אחת ופסק הזמן שלקחה לעצמה.

באירוע "אמהות עובדות" אנחנו שמים דגש על החזרה לעבודה משתי נקודות מבט:

1. נקודת המבט המשפחתית, איך לשלב משפחה ועבודה.
2. נקודת המבט התעסוקתית, איך לכתוב קורות חיים שיביאו את המגייסים להזמין אותך לראיון עבודה ואיך להתראיין כך שהמראיין יקבל את הביטחון שאת האדם המתאים לתפקיד יחד עם המחויבות שלך למשפחה.

היריד הקרוב יתקיים ב-13.11 בסניף דיאדה תל אביב. תוכלו להרשם ולקבל את כל הפרטים באתר דיאדה.

הנה סרטון קצר שמספר על היריד.

לא חייבים לעשות את הדרך הזו לבד.

שלכם,
יעל פרימק