אז הנה, פתחתי בלוג.
כאן, בשביל כל מי שירצה.
הרבה אנשים באו אליי בשנה האחרונה – להתייעץ, לשמוע, לבקש כיוון. בסופו של דבר, למרות שניסיתי, לא הצלחתי להיפגש וללוות באמת כמו שרציתי. בשאיפה, הבלוג הזה ישמש במה לשואלים ויעורר את מה שהוא אמור לעורר, כך שהוא באמת יהיה כלי, עבור כל העומדים בצומת והתוהים לאן הם הולכים. 
אני בכלל אוהבת מאוד את הצמתים האלה. מבחינתי, אלו תקופות יפות ביותר. תקופות של בחירה, של חופש להחליט. תקופות של אינסוף אפשרויות שנפתחות (אם רק מסתכלים). ואני יודעת שאתם אומרים לעצמכם עכשיו "על מה היא מדברת? כשאני בלי עבודה, אני מרגיש חסר תועלת, חסר ייעוד, שונא את המצב הזה". ואני יודעת, היית שם – והרבה פעמים הרגשתי בדיוק ככה ובכל זאת, אני עדין מתעקשת – תקופה נפלאה. 
אני מזמינה את כל המתלבטים והתוהים: בין אם אתם עובדים ומחפשים את ה"דבר הבא"  ובין אם אתם מחפשים עבודה בנסיבות קצת יותר מלחיצות, ללא משכורת כרגע,  את כולכם אני מזמינה, לבוא להגיב, לדבר, ואני מבטיחה להראות לכם – כמה נפלאה התקופה הזו עבורכם.  עלי. 
זה לא שאני לא יכולה לכתוב על דברים שאני נתקלת בהם – אצלי ואצל אחרים, אבל יהיה הרבה יותר נעים לשמוע גם אתכם. אז תרשו לעצמכם לאתגר אותי קצת בשאלות קשות – כמובן גם על האתר. כל מי שחושב שאנחנו "המניאקים שלוקחים כסף מהמובטלים" – מוזמן, כל מי שלא מבין מה אנחנו נותנים בכלל – מוזמן מאוד, וכל מי שתוהה איך הגענו עד הלום – גם הוא מוזמן – לשאול ולבטא את עצמו בחופשיות. אני אנסה לחשוף כאן כמה שיותר. הלוואי וידעתי שהמתחרים לא יקראו גם, ואז הייתי ממש שמחה לשתף בהכול… אבל כיוון שהמציאות קצת שונה, אאלץ לצנזר את עצמי לפעמים… עם זאת, אני בהחלט גם מבקשת עזרה. אינספור ההחלטות שאני מקבלת כאן כל יום – למעשה הן בשבילכם: גולשי אולג'ובס, או מי שהחליט שלא לגלוש ב- AllJobs מסיבה כזו או אחרת, אותה מאוד אשמח לשמוע, והכול בתקווה – להתאים את האתר לצרכים שלכם. 

אני אתחיל בשיתוף ראשון, של התקופה המוטרפת שעוברת עליי עכשיו ברמה האישית… לא, אני לא מתכוונת להטריד אתכם בבעיות שלי עם בעלי, שלא ממש זוכה לראות את זיו פניי. אלא דווקא בהתלבטויות קשות, לאור העובדה שאני חייבת לסגור את תכנית העבודה לשנת 2007!! אני לא יכולה לתאר לכם כמה דברים אני רוצה להוסיף, לשכלל, לשפר, ופשוט לא מצליחה למצוא את הדרך לוותר על חלק! ומה לעשות, חייבים לשים סדרי עדיפויות… אין לנו 30 מתכנתים (הלוואי) ואתם (בעיקר אלו שעדין החליטו שלא להצטרף ל20,000 שרכשו בחודש האחרון מנוי לאתר…) לא מצטרפים בקצב מספיק מהיר, שיאפשר לי להכניס את כל האפליקציות החדשות שאני מפנטזת עליהם בלילות… (וכן, כבר מזמן הפסקתי לפנטז על דברים אחרים). אז זהו, אם למישהו יש עצות מועילות איך להתמודד עם הדילמות – אני אשמח לשמוע. גם כל ה -web 2.0 באזזזז או לא באזזז – ובכלל כל הדברים המדליקים, שקורים עכשיו ברשת, וכל דבר שאני רואה מביא לי עוד רעיון למשהו אחר לגמרי שהייתי רוצה לעשות. והאפשרויות הטכנולוגיות הולכות ומשתפרות ו…קשה.  ולדברים היותר משמחים, אנחנו בהחלט הכי גדולים. לפי אלקסה, שאני יודעת שאי אפשר לסמוך על המדד הזה במאות אחוזים, אבל, מניסיון של שנתיים מעקב, גם עלינו, בימים קשים, אני יכולה לומר בוודאות שהוא מבטא מגמות ושינויים מהותיים. אז הנה, מותר לי להשויץ קצת, בכל זאת אני המנכ"לית של הדבר הזה, מה, לא?

בנימה אופטימית הפעם, לא מבטיחה תמיד לצהול. אני מסיימת, בתקווה שבפעם הבאה שאכנס, יהיה לי גם למי להגיב…